אתם יודעים איך זה, לכל צפר יש את כמה הציפורים האלה, שהוא חולם לראות יום אחד.
אז הבוקר, התגשם לי אחד החלומות האלו, שמו בישראל- ביצנית זהובת גחון.
הציפור היא שילוב של ביצנית, לוחם וחופזי וכן, ניחשתם נכון היא לגמריי לא מהשכונה שלנו.
מזדמנת קבועה בסתיו במערב אירופה, אזורי הקינון שלה בצפון קנדה עד צפון סיביר
בסתיו היא נודדת כל הדרך דרומה עד ארגנטינה.
אז הכל התחיל ברביעי בערב כאשר צלם (בר מזל) בשם גל שרבליס, פירסם תמונה לזיהוי
בקבוצת "צפרות וצפרים" בפייסבוק. אין בכלל מקום לספק כתבתי, וזאת הפעם הראשונה שלה בישראל.
האמת הייתי די בהלם, לאחר מכן הגיע התרגשות גדולה, אתם יכולים לשאול את אשתי.
לא משנה מה, אני נוסע לראות אותה, אמרתי לה.
אז בחמש ורבע בבוקר, אספתי את ניב בשור ונסענו לגעש למרות התחזיק למזג אויר חורפי.
הגענו לגעש קצת אחרי 6:30 שמים מעט מעוננים, שתי קבוצות של צפרים וצלמים בשדה סורקים את השטח. בדקות הראשונות היא לא נמצאה, כעבור רבע שעה השריקה הגיעה, היא כאן יהונתן קרא, מגיע לנקודה מחפש עם הטלסקופ ו.. שיט היא עפה ואז שוב נחתה, שוב מסתכלים סורקים ו...
יש !!! ביצנית זהובת גחון אצלי בטלסקופ, איזה לייפר מדהים...
לאחר מכן שוב עפה. הציפור לא רגועה ובטח שגם לא אנחנו, טוב עכשיו כבר קצת יותר.
משפרים לנקודה הבאה, הפעם היא נראת קצת יותר מקרוב נותנת לכלום תצפיות טובות, ציפור מאלפת.
מוזר, כולם מסביב נשמעים ונראים לי נורא רגועים, רק הצלי הלב דופק חזק וכל הגוף בצמרמורות.
בכל זאת ציפור החלומות שלי, עכשיו אני אצטרך לחפש ציפור אחרת לחלום עליה....
צפינו בציפור הקטנטנה במשך יותר משעה. כל הזמן היא הלכה על הקרקע בלי יותר מידי חשש.
בין לבין נראו ונשמעו עוד ציפורים טובות, זרעית קטנה נשמע לרגע, תורית זנבנית עברה מעל הראש.
בשדות כל הזמן נראו מלא פפיונים אדומי גרון, נחליאלים לבנים ועוד כל מיני.
אחרי שראיתי את הביצנית הנדירה מספיק, אספנו את הציוד והחברים ונסענו לדרכנו, מרוצים מאוד!
אז הבוקר, התגשם לי אחד החלומות האלו, שמו בישראל- ביצנית זהובת גחון.
הציפור היא שילוב של ביצנית, לוחם וחופזי וכן, ניחשתם נכון היא לגמריי לא מהשכונה שלנו.
מזדמנת קבועה בסתיו במערב אירופה, אזורי הקינון שלה בצפון קנדה עד צפון סיביר
בסתיו היא נודדת כל הדרך דרומה עד ארגנטינה.
אז הכל התחיל ברביעי בערב כאשר צלם (בר מזל) בשם גל שרבליס, פירסם תמונה לזיהוי
בקבוצת "צפרות וצפרים" בפייסבוק. אין בכלל מקום לספק כתבתי, וזאת הפעם הראשונה שלה בישראל.
האמת הייתי די בהלם, לאחר מכן הגיע התרגשות גדולה, אתם יכולים לשאול את אשתי.
לא משנה מה, אני נוסע לראות אותה, אמרתי לה.
אז בחמש ורבע בבוקר, אספתי את ניב בשור ונסענו לגעש למרות התחזיק למזג אויר חורפי.
הגענו לגעש קצת אחרי 6:30 שמים מעט מעוננים, שתי קבוצות של צפרים וצלמים בשדה סורקים את השטח. בדקות הראשונות היא לא נמצאה, כעבור רבע שעה השריקה הגיעה, היא כאן יהונתן קרא, מגיע לנקודה מחפש עם הטלסקופ ו.. שיט היא עפה ואז שוב נחתה, שוב מסתכלים סורקים ו...
יש !!! ביצנית זהובת גחון אצלי בטלסקופ, איזה לייפר מדהים...
לאחר מכן שוב עפה. הציפור לא רגועה ובטח שגם לא אנחנו, טוב עכשיו כבר קצת יותר.
משפרים לנקודה הבאה, הפעם היא נראת קצת יותר מקרוב נותנת לכלום תצפיות טובות, ציפור מאלפת.
מוזר, כולם מסביב נשמעים ונראים לי נורא רגועים, רק הצלי הלב דופק חזק וכל הגוף בצמרמורות.
בכל זאת ציפור החלומות שלי, עכשיו אני אצטרך לחפש ציפור אחרת לחלום עליה....
צפינו בציפור הקטנטנה במשך יותר משעה. כל הזמן היא הלכה על הקרקע בלי יותר מידי חשש.
בין לבין נראו ונשמעו עוד ציפורים טובות, זרעית קטנה נשמע לרגע, תורית זנבנית עברה מעל הראש.
בשדות כל הזמן נראו מלא פפיונים אדומי גרון, נחליאלים לבנים ועוד כל מיני.
אחרי שראיתי את הביצנית הנדירה מספיק, אספנו את הציוד והחברים ונסענו לדרכנו, מרוצים מאוד!
 |
| ביצנית זהובת גחון, הראשנה לישראל - שדות געש. |
 |
| צפרים וצלמים, כולם על ציפור אחת. |
